אני יודע כמה את שונאת
להיות מהצד דרך הצג
והתמונה מרצדת לא תמיד כשלמה
לא תמיד הרגשה נכונה
כי כשרע אז הבכי רע
ואת קצת אוהבת
קצת יותר מהרגיל
שאני מחזיק בך חזק
ואת משתוללת מטזזת
ואני בסוף איך שהוא
עלייך מצליח
לעיתים מאבד אחיזה
ואז להתייצב בחזרה
להחזיק חזק מחזיק חזק
עד שהסערה חולפת
ויש שקט זמני שנוצר
לא תמיד ממני זה בא
את יודעת שאין לך
בלעדיי ותלית הכל עליי
ועכשיו את עירומה חשופה
וזה פחד אלוהי
כשהאלוהים
לא כאן
וקול קטן
אומר לך כמה
כי איפה שאת נעמדת
כבר מזמן רבים איבדו
את המציאות
ורצית אותי
אך לא באותה תשובה
לאותה השאלה
פשוט נוסח וניסוח
של הדום האכזר
שאחז ואזק
ואת נוגעת בעצמך
ועפה רחוק
וכשאת לא את
מאבדת אותך
במקום מאהבת שבך