את

את בן אדם של הוויה
את לא יכולה
להיות מזוייפת
ולזייף את עצמך
יש גבול לכמה את
מסוגלת להכיל
את קנקן שמתמלא ונשפך לצדדים
לכן את חייבת לעצמך את עצמך
לקחת אחריות על נפשך וגופך סביבתך

את קוראת הכל
ומקשיבה לכל
וכך רואה הכל
את לא נותנת תזה להתפזר
מסדרת ממיינת ואז מתייקת
מסודרת מאוזנת מתאזנת

היית כבר שם נגעת בקצה
התממשת בכל קצה והחלטת..
לשלב את עצמך ברוח וחומר כאחד
כי הבנת את לא באמת נהנת מהחומר
ולא באמת כלכך ברוח
את הכל מהכל וזה בסדר להיות
מי שישפוט לא יהיה

להיות רק עצמך
להתממש בעצמך
להיות לעצמך
למצוא את הנתיב שבך לעצמך
ורק אז משם לאחר

רק את קוראת את עצמך
הכי טוב שיש
הקצב שבך הוא שונה ומשתנה
האיזון מתחיל בך
ואת חייבת את זה לעצמך

לפעמים מבחוץ זה ניראה
שחשוב לך שיכבדו את דרכך
אך לך יותר חשוב שאת תכבדי את עצמך
בעיניים שלך את רואה את עצמך
ולך זה הכי חשוב להיות הכי טובה שיש
לחיות את החיים במלואם
ולהגשים ולהתגשם

וברגע שהבנת..
כשיש איזון
ההרומניה מתחילה בתוכך
והמציאות מתאימה בהתאם

העיניים שלך מספרות הכל כי הן רק אמת
אך יהיה בהן תמיד פחד מלזייף
את לא מסוגלת לחיות את המסכה
אנשים ניסו להדביק לך צורה
אבל את פשוט את
מיוחדת כאחת ויחידה
היופי אומנם הוא נגלה מהפנט
אומרים לך כמה את יפה
ואת מודעת ליופי שאת
אך יודעת שרק בודדים יזכו ביופי שבך

מיוחדת.